מכל מיליארדי המשפטים שנכתבו אי פעם במאות שפות ודיאלקטים, מהו המשפט היחיד שהשפעתו היתה הגדולה ביותר על האנושות?

לי, זה ברור, שהמשפט לא נכתב בעת האחרונה, והוא אינו בשפה האנגלית או הסינית -- שהן הנפוצות ביותר בתבל. המשפט נכתב בשפתינו -- בלשון הקודש, לפני זמן רב. המשפט הוא הראשון שמופיע בתורה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". עם ישראל יודע, כמובן, מי אמר לראשונה את אותו משפט, מי כתבו לראשונה, מתי הוא נאמר, והיכן. התשובות, באותו סדר הינן: הקדוש ברוך הוא, משה רבינו, ו' בסיוון שנת 2448 (לבריאת העולם) שהוא חג מתן תורה הראשון, והר סיני.

מעולם לא הוצג רעיון מהפכני יותר מאותו משפט. הדו הגיע לקצי תבל, וגרם לשינויים קיצוניים בכל תחום של מחשבה ועשייה אנושית. אין משפט יותר משפיע על כולנו -- כי עם האמונה באל אחד כבורא היקום, ועם האמונה הנובעת מכך שהאדם הוא נזר הבריאה, באה האמונה שהאדם חייב להגשים את ציפיותיו של האלוקים, להידמות לו, ולהתחבר אליו. מאז היתה משמעות קוזמית אדירה לחיי האדם -- כפרט וכחלק מן האנושות כולה. 

המשפט האדיר הזה הינו קשה ביותר, כי אין בתוכנו הסבר או הגדרה של ארבעת המילים הקריטיות שבתוכו: אלוקים, בריאה, שמים וארץ. חז"ל, פילוסופים, מדענים, ותיאולוגים זרים שפכו כמות אדירה של דיו במאמץ להבין את המילים הבלתי נתפסות הללו. למרבה הצער רבים מהם עשו זאת ללא ידע בעברית, ולכן, הרבה מאוד מן העומק במשפט המדהים הזה הוחמץ.

בעולם הקדמון, להבדיל מן היהודים שהאמינו בבראשית לעולם הזה, היוונים , הרומאים ויתר עובדי האלילים חשבו שלעולם לא היתה התחלה, שהוא היה מעולם. כיצד? ככה! לקח לאנושות בערך שלושת אלפים שלוש מאות שנה להשתכנע באמינותה של אותה מילה ראשונה בתורתנו הקדושה -- בראשית. רק ב-1965, עקב הגילוי הפנטסטי של שני מדענים אמריקאיים, ארנו פנזיאס ורוברט ווילסון, שישנה קרינה אלקטרומגנטית חלשה ביותר המגיעה אלינו מכל כיוון ביקום, הגיעו המדענים למסקנה שהתיאוריה שהוצעה עשרים שנה קודם לכן היתה נכונה. אותה תיאוריה, כפי שהוצעה ע"י ג'ורג' גאמאו ב-1945 היתה שליקום יש התחלה, שהוא נברא ממש יש מאיין, ושלפני אותו זמן לא היה כלום --- לא זמן, לא חומר, לא חלל, שום דבר. גאמאו הצהיר שהיקום נברא ע"י הופעתה של טיפת אנרגיה אדירה בחומתה. איך שהיא הופיעה עדיין מהווה מסתורין גדול, ולעניות דעתי זה יהיה המסתורין הנצחי של האנושות. כי איך שאותה טיפת אנרגיה נוצרה אינו בתחום המדע אלא בתחומו של הקדוש ברוך הוא. רק חוכמתו מסוגלת לדעת את אותו אירוע חד-פעמי, בלתי חוזר, קרי את אותו נס הניסים.

מדהים להיווכח שהרמב"ן הקדים את תיאורית "המפץ הגדול" של גאמאו בלפחות שבע מאות חמישים שנה, כאשר הוא אמר שהיקום היה מלכתחילה בגודלו של גרעין חרדל, והלך וגדל למימדיו העצומים. היום המדענים יודעים שכאשר אותה טיפת אנרגיה התקררה היא התפשטה במהירות ובעוצמה רבה ונהפכה לחומר, שיותר מאוחר הפך להיות כוכבים, גלקסיות ופלנטות.

נושא נוסף שהעסיק את חז"ל במשפט הראשון של התורה הינו מדוע בחר ה' את כינויו "אלוקים" בעת הבריאה. כידוע, יש להקדוש ברוך הוא מספר שמות, ובחירת אחד משמותיו במקום ספציפי בתורה אינה אקראית אלא מסמלת את המידה שמאפיינת אותו יותר מיתר מידותיו באותו מועד. פה ה' בחר להיקרא "אלוקים" שמבטאת את מידת הדין של הקדוש ברוך הוא, ולא את מידת הרחמים שבו. זו מסקנה קשה, כי לה' אין צרכים, ולכן כאשר הוא ברא את העולם הוא עשה זאת כדי להטיב עם הנבראים. הרצון להטיב מסמל את מידת הרחמים. ולכן, מדוע נקרא ה' "אלוקים" בעת הבריאה ולא "יקוק"? אולי, אחרי הכל, ה' הרחמן "נאלץ" לברוא את העולם בצדק, בדין, ולא ברחמים.

כעת נעבור לאובייקט הבריאה. בראשית ברא ה' את השמים ואח"כ את הארץ. אם נתבונן במשפט השני בתורה שמצהיר שהארץ היתה תוהו ובוהו, אפשר להסיק את המסקנה שהשמים לא היו פיזיים, אלא עולם אחר, רוחני, בניגוד לעולם הגשמי. ומכיוון שהשמים נבראו ראשית, אפשר להסיק מסקנה נוספת -- שהשמים הינם העולם האמיתי, המשמעותי, כי רק אחרי שהם נבראו ברא ה' גם את הארץ.

המילה "שמים" כוללת בתוכה את המילה שֶם, קרי משמעות. מעובדה זו סברו חז"ל "שהנשמה" (שגם בתוך מילה זו נמצאת המילה "שֶם" -- משמעות), עוזבת זמנית את העולם המשמעותי כדי לחזור אליו אחרי מות הגוף. ומה קורה לנשמה כאשר היא חוזרת לעולם הבא, לשמים? שוב הרמז נמצא ב"שמים" -- שָם המים. בעולם הזה כאשר אדם הינו טמא התורה מצווה אותו להיטהר במים. וכיצד יטהר ה' את הנשמות החוזרות אליו?   "שם" בעולם הבא, בשמים, נמצאים "המים" האמיתיים, המטהרים, שיטהרו אותנו מכל עוונותינו הנותרים, לנצח.

בשנים האחרונות יצאו מספר ספרים שנכתבו ע"י מדענים שניסו לתאם בין בראשית שבתורה לבין הקוזמולוגיה המודרנית. זכינו לזכות גדולה בכך שאנו חיים בדור שבו המדע צועד לקראת יתר הכרה והסכמה לתורה בכל נושא הבריאה. אבל עם זאת, חובה להדגיש שאפילו לו המדע היה מתנגד לתורתנו הקדושה, אנו כיהודים וכבניו של ה', תמיד נאמין בו ובכל מילה שבתורתו הקדושה. כי הוא האמת הצרופה והשלמה. אנו מאמינים שיום יבוא והמדע והאנושות כולה יידעו מה שאנו ידענו ממעמד הר סיני "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". 

 

נכתב ע"י חננאל ובר זצ"ל
חננאל ובר זצ"ל היה רואה חשבון (ישראל וארה"ב), M.B.A., ופרשן פוליטי, שמאמריו מופיעים באתרי אינטרנט שונים.