יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



במשפחה
כתבות, סדנאות, פרסומים...

 



דעות

דף הבית » דעות » דעות ביהדות על מגוון נושאי הלכה, חגים, תפיסות יהודיות »משהו לקחת הביתה מפרשת ``פנחס``




משהו לקחת הביתה מפרשת "פנחס"


08/01/2017
הרב ראובן בר-כץ לומד מהפרשה כיצד לייקר את מה שחשוב אצל בן הזוג שלנו


"תגיד, מה אני רווקה? למה אני תמיד צריכה ללכת לבקר את ההורים שלי לבד?" טענה האישה בכאב אל בעלה והבעל השיב: "מה זה קשור? את יודעת שמשעמם לי אצלם אז למה אני ישרוף עכשיו שעתיים?" האישה אפילו לא טרחה להשיב, היא טרקה את הדלת ופנתה לבקר את הוריה כשבעיניה דוק של עצב, בדרכה היא הרהרה בליבה וגמרה אומר, "אני לא אבקש ממנו יותר, ירצה יבוא, לא ירצה שלא יבוא!" היא ניסתה לפנות את מחשבותיה לדברים אחרים, אבל ללא הצלחה, שוב ושוב צף ועלה בה תחושה של אי נחת מכך, בלי שהיא ממש הבינה למה? אבל הסיבה לכך היא פשוטה, גבר שבוחר באישה ובא איתה בברית הנישואין, הוא בוחר בה ובכל מה שיקר לה וחשוב לליבה! בעל שמזלזל בדבר שיקר לליבה של אשתו הוא בעל שמזלזל באשתו, לכן בעל שאין 'מקום' בליבו להוריה של אשתו כלומר, לכבד ולהוקיר אותם גם אם זה 'דורש ממנו' מעט, זה בעל שאין לו 'מקום' בליבו עבור אשתו! זה ה'מסר' שעובר לאישה כ'סכין חדה', לעיתים במודע ולעיתים בתת מודע, לפיכך ברור למה האישה מרגישה אי נחת מבעלה, גם אם יש לו את ההסברים הטובים מדוע לא להקדיש שעה קלה לביקור אצל הוריה, עדיין ה'מסר' שעובר אליה הוא "אין לי פנאי עבורך" וכן "את לא חשובה לי מספיק".

האמירה הזו של תנו 'מקום' להורי או ליקרים לי ובכך בעצם אתם 'מקבלים' אותי, היא 'עתיקת יומין' ואנו מוצאים אותה בפרשת השבוע 'פרשת פנחס', אצל בנות צלפחד. זכו בנות צלפחד שנתייחדה פרשה על שמן, הבה ננסה להבין מה הייתה בעצם טענתן של בנות צלפחד לפני משה רבינו, הרי הן ידעו שהארץ מתחלקת לזכרים ולא לנקבות ובנוסף, הרי בבא היום הן תינשאנה לבעליהן וכל אחת מהן תוכל אפוא לשבת בנחלת בעלה לבטח, אם כן היכן היה הקושי שלהן? אלא מסביר הנצי"ב, שעיקר טענתן לא הייתה היכן תהיה להן חלקת אדמה לבנות קורת גג לראשן, אלא טענתן הייתה "למה יגרע שם אבינו..." כלומר, אבינו היה ראוי לנחול את הארץ אלא שהוא מת קודם לכן עקב כך שהוא נכשל בחטא, לכך נבצר ממנו לרשת את הארץ, אבל לפחות אנו בנותיו זכאות לכך שהנחלה שהוא היה אמור לנחול תגיע אלינו כדי שהישיבה שלנו בארץ תהיה בלב שלם, כי במידה ולא נשב בנחלה שתהיה על שמו גם אם יהיה לנו מקום אחר ראוי לשבת בו עדיין ישיבתנו תהיה מלווה ב'עגמת נפש' של "למה יגרע שם אבינו" הוי אומר, אם אין 'מקום' לאבינו הרי אין 'מקום' גם לנו! כי אם אבינו לא רשאי לכך שיהיה לשמו ולזכרו המשכיות על ידי כך שאנו בנותיו נקבל על שמו חלק בארץ, אז מי אנחנו בעצם? בנות ללא שורשים?! ואכן צדקו בנות צלפחד וזכו שדיני ירושה ייאמר על שמן "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו..." כך לא ימחה שמו ומקומו של אדם מישראל, כדי שזרעו אחריו לא יחיו בתחושה שהם בנים ללא 'מקום' ללא 'שורשים'.

מקרה דומה לזה שפתחנו בו הוא, בני זוג שמשפחתו של הבעל אינם נותנים תחושה ראויה לאישה, לעיתים הם משפילים אותה באמירות שונות ולעיתים בהתעלמות מכוונת והנה מגיע היום בו יש חתונה או שמחה אחרת אצל משפחתו של הבעל, האישה מודיעה נחרצות "אני לא באה!" ומנמקת את הודעתה בכך ש"אם היא אינה רצויה שם אז אין לה מה לחפש שם" ואז בא בעלה לכאורה ב'אבירות לב' ואומר לה, "אני מאד מבין אותך גם אני הייתי נוהג כך במקומך, אבל תביני אותי אני 'חייב' ללכת, אז אלך לבדי" הנה לנו שוב בעל שחושב מבחינתו באופן 'רציונלי', אבל לא מבין שהוא מנחית בכך מכה אנושה לזוגיות שלו, כי בכך הוא משדר לאשתו באופן הכי ברור "את לא חשובה לי מספיק, לכן אני יכול ללכת לשמחה של בני משפחתי ואף להנות שם בחברתם של אלה שאת לא ראויה עבורם" ה'מסר' הזה שעובר בדבריו יישב לה על הלב שנים רבות ושום דבר כמעט לא יזיז אותו משם, גם אם האישה ביוזמתה תאמר לבעלה "אני לא באה, אבל אתה חייב ללכת זה המשפחה שלך!" עדיין בהליכה שלו לבדו למקום שאין נוכחותה של אשתו רצויה, הוא מעביר בכך לאשתו 'מסר' סמוי של חוסר חשיבות והערכה שלו כלפיה, התחושה הזו תשב על ליבה כמו 'קרום', שבתהליך הצטברות נוסף, הוא יסגור את ליבה לליבו של בעלה.



משהו לקחת הביתה

מה אם כן יעשה בעל שמעריך ומוקיר את אשתו, בעת קבלת הזמנה לשמחה אצל בני משפחתו שאשתו לא רצויה אצלם? פשוט מאד, עם קבלת ההזמנה, הוא מרים את הטלפון לבעל השמחה או לבני המשפחה ה'רלוונטים' ואומר להם: "קיבלתי הבוקר את ההזמנה לחתונה, מאד שמחתי והתרגשתי אבל מהר מאד עלתה בי תחושה לא נוחה, תראו, חשבתי עם עצמי והחלטתי שלא אוכל לבוא להשתתף בשמחה שאני אמור להיות חלק ממנה וזה נוכח העובדה שבמקום שנותנים לאשתי תחושה לא ראויה ומכובדת אני לא אהיה שם, מי שלא מקבל את אשתי לא מקבל אותי! ועם כל הרצון שלי אני לא יכול להופיע במקום שאני לא רצוי ולא מקובל. תראו, יש עדיין כשבועיים עד החתונה, קחו לכם את הזמן דברו ביניכם, אני יושב ומחכה לטלפון מימכם על כך שהחלטתם להזמין אותי ב'אמת' לשמחה שלכם וזה ע"י שתקבלו אותי את 'כולי' באופן מכובד לא חלק ממני, כך נוכל לבוא לשמוח איתכם בלב שלם..." בעל שנוהג כך, נוהג כפי שמצופה מבעל שאשתו חשובה ויקרה בעיניו, בכך הוא משדרג את המחויבות והאכפתיות ההדדית שלו עם אשתו ובעצם הוא מרים את כל הקשר הזוגי שלו למקום גבוה, למקום של פתיחות בקשר הרגשי ביניהם כי הוא שם את אשתו במקום הראוי לה, במקום הראשון! גם מול בני משפחתו, בכך הוא הוכיח שהיא אכן חלק ממנו. זה ה'מסר' העמוק השזור בתוך דבריהן של בנות צלפחד "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו..." 

ראובן ברכץ,

יועץ זוגי למגזר הדתי והחרדי,

052-5616360

 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על משהו לקחת הביתה מפרשת ''פנחס''
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines