יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



מהעולם היהודי
 כותרות אחרונות


במשפחה
כתבות, סדנאות, פרסומים...

 



דעות

דף הבית » דעות » דעות ביהדות על מגוון נושאי הלכה, חגים, תפיסות יהודיות »סמל לקלקול הפנימי



סמל לקלקול הפנימי


20/04/2012
לאורכה של התורה מוצגת הצרעת כאות על-טבעי שבא לסמל פגם רוחני. מוטיב זה ממשיך אצל חז"ל שמתמודדים עם היעדר המקדש


מן המפורסמות הוא שחז"ל לא ראו בצרעת מחלה נורמטיבית כי אם ביטוי לחריגה רוחנית קיצונית. שהרי, אין המצורע הולך אל הרופא כי אם אל הכהן, המלווה אותו בכל שלבי מחלתו-התרפאותו. יתר על כן, מחלה זו, בניגוד לכל מחלה אחרת, גורמת לו לאדם להיטמא ולהיות מנודה מהחברה לתקופה מסוימת, ללמדך שעוון כלשהו עומד ברקע שלה.
 
ניסים לדורות
ניסיות הצרעת מתגלית בסיפורים מספר בתורה, ובאופן מפתיע דווקא אצל מנהיגי האומה – משה ומרים. המפגש הראשון עם הצרעת הוא באות שמראה ה' למשה בשלחו אותו להוציא את בני ישראל ממצרים. שינוי עור ידו של משה ללובן צרעתי הינו שינוי על-טבעי, ממש כמו הפיכת המקל לנחש והפיכת מי היאור לדם – שני האותות האחרים הנמסרים לו באותו מעמד. כל האותות הללו יחזרו ויופיע בהיסטוריה של עם ישראל כסימן לנס ומעורבות א-לוהית. היאור ייהפך לדם במכת מצרים הראשונה, והמקל בצורת השרף יסייע לישראל להירפא מנשיכת הנחשים במדבר. בהתאם לכך, אות הצרעת ישמש כרמז לעם ישראל לדורות, על העונש הרוחני אותו הוא בא לבטא.
 
הפעם השנייה שבה מופיעה הצרעת בתורה מבהירה לנו על מה מגיע העונש הרוחני הזה. בפעם השנייה זוהי מרים הנביאה שאחר דברה במשה אחיה, מוצאת את עצמה מצורעת כשלג. אין כאן התפתחות הדרגתית של הצרעת כבכל מחלה אחרת, אלא הופעה מיידית של הנגע כתגובה ללשון הרע שדיברה מרים במשה. ללמדך שהצרעת מגיעה על לשון הרע.
 
ריחוק מתמשך


חז"ל הדגישו לא פעם את עובדת היותם מתרחקים עד מאוד מן המצורעים. "ר' יוחנן אומר: אסור לילך במזרחו של מצורע ארבע אמות, ור' שמעון אמר: אפילו מאה אמה. ר' מאיר לא אכל ביצים ממבוא של מצורע. ר' אמי ור' אסי לא היו נכנסים למבואות של מצורע. ריש לקיש כאשר היה רואה אחד מהם במדינה היה רוגם אותו באבנים, אמר לו: לך למקומך, לא תזהם את הבריות". מה הסיבה להתנהגות זו של חז"ל?
 
חז"ל נאלצו להתמודד עם העובדה שבאין בית מקדש לא ניתן היה לאבחן את הצרעת כמחלה רוחנית ולפיכך לא ניתן גם היה לדרוש את סילוקו של הטמא מחוץ למחנה. למרות זאת, חז"ל המשיכו לראות במחלת הצרעת ביטוי לליקוי רוחני אצל האדם, והריחוק שלהם ממנו בא לבטא את סלידתם והתרחקותם מפגם זה. לא זו בלבד אלא שלדידם הצרעת מציינת פגם חמור כל כך עד שיהודים אינם אמורים ללקות בה כלל, כפי שמבטא המדרש הבא:
"כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתיראו. אמר להם משה: אל תתיראו, אלו לאומות העולם, אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח שנאמר: רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסבבנו". לאמר: אומות העולם הם אלו שאמורות ללקות בצרעת ואילו בני ישראל הבוטחים בה' לא יידעו ממנה רע.
 
ללא ריפוי
עוד יש לומר שהתרחקותם המפורשת והמודגשת של חז"ל מהמצורעים באה כהפגנה סמלית כנגד הנוצרים, שכן על אותו אדם המיוחס כמשיחם, מסופר לפחות פעם אחת שהוא – ולא הכהן – ריפא את המצורע. מעשה ניסים זה סופר בדבקות על ידי מאמיניו של הלה בין שאר מעשי הפלאים שיוחסו לו.
 

חכמי ארץ ישראל שהתמודדו עם סיפורים אלו הדגישו אפוא במעשיהם ההפגנתיים כי אין אף אדם שיכול לרפא את הצרעת אלא הכהן הגדול בכבודו ובעצמו. העדר מציאות של כהן גדול, לא מאפשרת כל ריפוי ניסי ולפיכך יש להתרחק מהמצורעים. מצורעים אלו, קיבלו את שקיבלו בגלל מעשיהם הנוכרים המתאימים לאומות העולם, שכן ישראל האמיתי הבוטח בה' ומקיים מצוותיו, לא יכול הוא ללקות בצרעת.
 
המאמר באדיבות העלון השבועי "מסביב לשולחן"
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על סמל לקלקול הפנימי
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines